ספר מצוות קטן, רמזים קכ״ג

מהדורה: עמודי הגולה, קאפוסט תק"פ

« ספר מצוות קטן Introduction ספר מצוות קטן א׳ »

123 ספר מצוות קטן פתח ↗

רמב"ם פרק בתרא דהלכות סנהדרין סמ"ג לאוין סימן ריא ח"מ סימן כו. שלא לקלל חבירו בשם דכתיב שמות כ״ב:כ״ז לא תקלל חרש וכתיב ונשיא בעמך לא תאור וילפינן מבנין אב מחרש ונשיא אזהרה שלא לקלל אחד מישראל: ואמרו רבותינו ואפילו בכל הכנוי' ודוקא כשהוא כשר. אבל אם אינו עושה מעשה עמך פטור ומקלל אביו ואמו נמי אינו חייב מיתה עד שיקלל' בשם:

123 ספר מצוות גדול פתח ↗

שלא לקלל אחד מישראל שנא' לא תקלל חרש:

123 ספר המצוות לרס"ג פתח ↗

וְחֵרֵשׁ מִלְּחָרֵף.

1 שלא לקלל חבירו בשם דכתיב אלהים לא תקלל ונשיא בעמך וגו' שמות כ״ב:כ״ז

123 משנה תורה, מצוות לא תעשה פתח ↗

שלא לקלל אחד משאר ישראל, שנאמר "לא תקלל חירש" ויקרא יט,יד.

123 ספר החינוך פתח ↗

שֶׁלֹּא לְקַלֵּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בֵּין אִישׁ בֵּין אִשָּׁה – שֶׁלֹּא לְקַלֵּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בֵּין אִישׁ בֵּין אִשָּׁה. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ הַקְּלָלָה, שֶׁנֶּאֱמַר ויקרא יט יד לֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ. וּבָא הַפֵּרוּשׁ עָלָיו מִי שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ קִלְלָתְךָ, וְכֵן תִּרְגֵּם אוּנְקְלוֹס שם. וּלְשׁוֹן סִפְרָא קדושים ב יג אֵין לִי אֶלָּא חֵרֵשׁ, מִנַּיִן לְרַבּוֹת כָּל אָדָם? תַּלְמוּד לוֹמַר שמות כב כז בְעַמְּךָ לֹא תָאֹר. אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר חֵרֵשׁ? מַה חֵרֵשׁ מְיֻחָד שֶׁהוּא בַחַיִּים, יָצָא הַמֵּת שֶׁאֵינוֹ בַחַיִּים. אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בָּנוּ כֹּחַ לָדַעַת בְּאֵי זֶה עִנְיָן תָּנוּחַ הַקְּלָלָה בַּמְּקַלֵּל וְאֵי זֶה כֹּחַ בַּדִּבּוּר לַהֲבִיאָהּ עָלָיו, יָדַעְנוּ דֶּרֶךְ כְּלָל מִכָּל בְּנֵי הָעוֹלָם שֶׁחוֹשְׁשִׁין לִקְלָלוֹת, בֵּין יִשְׂרָאֵל בֵּין שְׁאָר הָאֻמּוֹת, וְיֹאמְרוּ שֶׁקִּלְלַת בְּנֵי אָדָם גַּם קִלְלַת הֶדְיוֹט תַּעֲשֶׂה רֹשֶׁם בַּמְּקַלֵּל וְתַדְבִּיק בּוֹ הַמְּאֵרָה וְהַצַּעַר. וְאַחַר דַּעְתֵּנוּ דָּבָר זֶה מִפִּי הַבְּרִיּוֹת נֹאמַר כִּי מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה, שֶׁמְּנָעָנוּ הַשֵּׁם מֵהַזִּיק בְּפִינוּ לְזוּלָתֵנוּ כְּמוֹ שֶׁמְּנָעָנוּ מֵהַזִּיק לָהֶם בְּמַעֲשֶׂה, וּכְעֵין עִנְיָן זֶה אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה מו"ק יח א בְּרִית כְּרוּתָה לַשְּׂפָתַיִם. כְּלוֹמַר, שֶׁיֵּשׁ כֹּחַ בְּדִבְרֵי פִּי אָדָם. וְאֶפְשָׁר לָנוּ לוֹמַר, לְפִי עֲנִיּוּת דַּעְתֵּנוּ, כִּי בִּהְיוֹת הַנֶּפֶשׁ הַמְדַבֶּרֶת שֶׁבָּאָדָם חֵלֶק עֶלְיוֹנִי, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בראשית ב ז וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים. וְתִרְגֵּם לְרוּחַ מְמַלְּלָא, נִתַּן בָּהּ כֹּחַ רַב לִפְעֹל אֲפִילּוּ בְּמָה שֶׁהוּא חוּץ מִמֶּנָּה, וְעַל כֵּן יָדַעְנוּ וְנִרְאֶה תָּמִיד כִּי לְפִי חֲשִׁיבוּת נֶפֶשׁ הָאָדָם וּדְבֵקוּתָהּ בָּעֶלְיוֹנִים כְּנֶפֶשׁ הַצַּדִּיקִים וְהַחֲסִידִים יְמַהֲרוּ דִּבְרֵיהֶם לִפְעֹל בְּכָל מָה שֶׁיְּדַבְּרוּ עָלָיו, וְזֶה דָּבָר יָדוּעַ וּמְפֻרְסָם בֵּין יוֹדְעֵי דַּעַת וּמְבִינֵי מַדָּע. וְאֶפְשָׁר לוֹמַר עוֹד, כִּי הָעִנְיָן לְהַשְׁבִּית רִיב בֵּין בְּנֵי אָדָם וְלִהְיוֹת בֵּינֵיהֶם שָׁלוֹם, כִּי עוֹף הַשָּׁמַיִם יוֹלִיךְ אֶת הַקּוֹל, וְאוּלַי יָבוֹאוּ דִּבְרֵי הַמְקַלֵּל בְּאָזְנֵי מִי שֶׁקִּלֵּל. וְהָרַמְבַּ"ם זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה אָמַר בסהמ"צ ל"ת שי"ז בְּטַעַם מִצְוָה זוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא יָנִיעַ נֶפֶשׁ הַמְקַלֵּל אֶל הַנְּקָמָה וְלֹא יַרְגִּילֶנָּה לִכְעֹס. וְעוֹד הֶאֱרִיךְ בָּעִנְיָן בְּסִפְרוֹ. וְנִרְאֶה לִי מִדְּבָרָיו, שֶׁלֹּא יִרְאֶה הוּא בְּדַעְתּוֹ נֶזֶק אֶל הַמְקַלֵּל בַּקְּלָלָה, אֶלָּא שֶׁתַּרְחִיק הַתּוֹרָה הָעִנְיָן מִצַּד הַמְקַלֵּל, שֶׁלֹּא יַרְגִּיל נַפְשׁוֹ אֶל הַנְּקָמָה וְכַעַס וְאֶל פְּחִיתוּת הַמִּדּוֹת. וְכָל דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ נְקַבֵּל עִם הֱיוֹת לְבָבֵנוּ נֶאֱחָז בַּמֶּה שֶׁכָּתַבְנוּ יוֹתֵר. מִדִּינֵי הַמִּצְוָה. מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שבועות לה, א שֶׁאָסוּר לְקַלֵּל בְּשׁוּם עִנְיָן, וּמִכָּל מָקוֹם אֵינוֹ לוֹקֶה אֶלָּא הַמְקַלֵּל בְּשֵׁם מִן הַשֵּׁמוֹת כְּגוֹן יָהּ, שַׁדַּי וֶאֱלוֹהַּ וְכַיֹּצֵא בָּהֶן, אוֹ וּבְכָל כִּנּוּי מִן הַכִּנּוּיִין, כְּגוֹן חַנּוּן, קַנּוֹא, וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן. וּבְכָל לָשׁוֹן שֶׁקִּלֵּל בְּשֵׁם אוֹ בְּכִנּוּי חַיָּב, שֶׁהַשֵּׁמוֹת שֶׁקּוֹרְאִין בָּהֶן הַגּוֹיִם לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֲרֵי הֵן בִּכְלַל הַכִּנּוּיִין. וּמָה שֶׁאָמְרוּ שם לו, א שֶׁאֲפִלּוּ הַמְקַלֵּל אֶת עַצְמוֹ לוֹקֶה, שֶׁנֶּאֱמַר דברים ד ט הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד. וּמָה שֶׁאָמְרוּ בַּמְּכִילְתָּא עי' סנהדרין סו א לֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ בְּאֻמְלָלִין שֶׁבָּאָדָם. וְעוֹד אָמְרוּ שָׁם כְּשֶׁהַכָּתוּב אוֹמֵר שמות כב כז וְנָשִׂיא בְעַמְּךָ לֹא תָאֹר וְגוֹ'. אֶחָד דַּיָּן וְאֶחָד נָשִׂיא בַּמַּשְׁמָע, וּמָה תַּלְמוּד לוֹמַר אֱלֹהִים לֹא תְקַלֵּל? לְחַיֵּב עַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְעַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ. מִכָּאן אָמְרוּ יֵשׁ מְדַבֵּר דָּבָר אֶחָד וְחַיָּב עָלָיו מִשּׁוּם אַרְבָּעָה דְּבָרִים, בֶּן נָשִׂיא שֶׁקִּלֵּל אָבִיו חַיָּב עָלָיו מִשּׁוּם הָאָב וּמִשּׁוּם דַּיָּן וּמִשּׁוּם נָשִׂיא וּמִשּׁוּם בְעַמְּךָ לֹא תָּאֹר ח"מ סי' כו. וְנוֹהֶגֶת בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן בִּזְכָרִים וּנְקֵבוֹת. וְהָעוֹבֵר עָלֶיהָ וְקִלֵּל בְּשֵׁם אוֹ בְּכִנּוּי אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בְּמֵזִיד וְיֵשׁ עֵדִים וְהַתְרָאָה, לוֹקֶה, שֶׁזֶּהוּ אֶחָד מִשְּׁלֹשָׁה לָאוִין תמורה ג א, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֵין בָּהֶן מַעֲשֶׂה וְלֹא נֶאֱמַר בָּהֶן בְּפֵרוּשׁ בַּתּוֹרָה מַלְקוּת לוֹקִין עֲלֵיהֶן, וְהַשְּׁנַיִם הָאֲחֵרִים הֵם נִשְׁבָּע וּמֵמֵר, שֶׁמְּפֹרָשׁ בַּגְּמָרָא סַנְהֶדְרִין.

« ספר מצוות קטן Introduction ספר מצוות קטן א׳ »